חדשות סרטים

"אני קודם כל מביים בשביל עצמי": ראיון עם ז'אק אודיאר

מאת: |
אני קודם כל מביים בשביל עצמי: ראיון עם ז'אק אודיאר
שלח לחבר הוסף תגובה Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף
הוא מהבמאים הנחשבים והמצליחים באירופה ובישראל עם שורת סרטים מוערכים בהם "נביא", "חלודה ועצם" וזוכה דקל הזהב "דיפאן". לכבוד הגעתו לפסטיבל סרטי הסטודנטים מספר בראיון מיוחד לאתר ז'אק אודיאר על ההגעה לישראל למרות לחץ ה-BDS, העבודה על הסרט ההוליוודי הראשון שלו עם ג'ייק ג'ילנהול וחואקין פיניקס וגם מגלה מי הבמאי הישראלי האהוב עליו
ניתן לספור על כף יד אחת את הבמאים האירופאים שסרטיהם מגיעים בזה אחר זה להקרנות מסחריות בבתי הקולנוע בישראלי. הבמאי ז'אק אודיאר, בכיר הבמאים הצרפתיים בעשורים האחרונים, הוא אחד מהם. מאז סרטו "על שפתיי" בשנת 2001 הוקרנו כל סרטיו בארץ כולל "לבי החסיר פעימה", סרט הכלא עטור הפרסים " נביא", "חלודה ועצם" וזוכה פסטיבל קאן "דיפאן".

השבוע הגיע אודיאר לישראל כאורח הפסטיבל הבינ"ל לסרטי סטודנטים במסגרתו השתתף בכיתת אמן בה סיפר על תהליך הכתיבה והבימוי של סרטיו. "הזמינו אותי מהפסטיבל לפני שנה ושנתיים ולא הייתי יכול להגיע. הפעם הייתי חופשי. מאוד מעניין אותי וחשוב לי ללמד את הדור הבא ולא להגיע לפסטיבלים מסחריים", מספר הבמאי בראיון לעורך האתר אלעד שלו.

היו לך מחשבות לא להגיע בשל לחץ של ארגוני BDS?

"אני בא מטעם אישי לתמוך בסטודנטים. זה שארגנטינה לא הגיעה זה עניינים פוליטיים שלהם, אבל אני אמשיך להגיע ולא לקחת חלק בחרם".

כל הסרטים שלך הוקרנו בישראל. אתה חושב שיש סיבה מסוימת להצלחה שלך פה?

אני לא יודע מה הסיבה שהסרטים שלי מצליחים בישראל ובעולם. הדרך שלי הוא לעשות קולנוע אישי שיכול להתחבר לעולם ואם זה לא מתחבר אז זה אומר שזה נכשל. בסופו של דבר אני קודם כל עושה את הסרטים בשביל עצמי".



(ז'אק אודיאר, צילום: קארין איירי)

אודיאר הוא אחד הבמאים המעוטרים ביותר בפרסים באירופה. הוא זכה בפרסי סזאר צרפתיים לבמאי הטוב ביותר, בפרס הבאפט"א הבריטי על סרטו "לבי החסיר פעימה", בפרס חבר השופטים בקאן על "נביא" ובמועמדות לגלובוס הזהב על "חלודה ועצם". לשיאו הגיע לפני שלוש שנים עם זכייה בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן על סרטו "דיפאן", שנעשה ברובו בשפה הטמילית ומספר על פליטים שנמלטים מהתופת בסרי-לנקה ומתחזים למשפחה בפריז, רק כדי לגלות ששכונות המהגרים הם אזור מלחמה מסוג דומה.

נושא ההגירה חזר בכמה מסרטיך בהם "נביא", "חלודה ועצם" ו"דיפאן". מה החשיבות של נושא זה מבחינתך?

"ההגירה היא נושא מאוד חשוב לדון עליו בסרטים. החל מ'נביא' נהיה לי רצון לצאת החוצה בסרטים שלי ולהסתכל על העולם. היה לי חשוב מאוד לשלב ייצוג של העולים מאפריקה ומדינות מוסלמיות שמגיעים לצרפת ורציתי לבדוק איך להעביר את זה מקולנוע דוקומנטרי לפיקציה. ב'דיפאן' היה חשוב לי להעביר את הסרט בטמילית כדי לתקשר עם אוכלוסייה שאני לא מכיר ולא להציג אותם באופן אתנוצנטרי".

האלימות היא גם מרכיב שחוזר בסרטיך. מה הסיבה לכך?

"כל מה שנוגע לאלימות בסרטים שלי זה משהו שאני לא יכול להסביר. אחרי הצפייה בסרטים עלה לי למודעות שזה דבר שחוזר. יש שני דברים שמופיעים בקולנוע – סצנות אהבה וסצנות אלימות – שזה הרגע היחיד שהצופה יודע שזה לא אמיתי אלא משחק. החיבור שלי לזה הוא לשאול את עצמי איפה עובר הגבול בין הפיקציה למציאות. אני מנסה להראות את האלימות ואיך הדמות חווה את האלימות. מה עובר בנשמה שלה".

("מנסה להראות איך הדמות חווה את האלימות". תמונה מתוך הסרט "נביא")

אתה גם אוהב לשלב בין ריאליזם לסרטי ז'אנר

"נכון, אני אוהב לשלב בין ריאליזם לסרטים שמאוד עשויים, שיש הרבה חלקים שהוא צילום באולפנים או אפילו במצלמת תלת מימד שזה לא מאוד מציאותי. זה בדיוק השילוב של סרטי ז'אנר וריאליזם. אני מאוד מאמין בלתת לתסריט לזרום, לתת לו את מהלך ההתפתחות שלו, לתת לו ויברציות ולקחת אותו קצת לצדדים".

בהמשך השנה צפוי לצאת לאקרנים סרטו הראשון של אודיאר בשפה האנגלית "האחים סיסטרס" בכיכובם של ג'ייק ג'ילנהול, חואקין פיניקס וג'ון סי ריילי. הסרט שמוגדר כקומדיית מערבונים שחורה עוקב אחר סיפורם של שני אחים מתנקשים במערב הפרוע שיוצאים לצוד שודד שגנב מהבוס שלהם. הראיון עם אודיאר נערך בסיוע מתורגמן בשל האנגלית החלשה של הבמאי ולכן שאלתי אותו כיצד היה לביים סרט בשפה האנגלית ללא ידיעתה. "לביים באנגלית היה בשבילי כמו לביים בטמילית", הוא עונה וצוחק.

מה ההבדל בין עבודה בצרפת לבין הפקה הוליוודית?

"הכול היה שונה. הפקה גדולה, לבוש מושקע, תקופה אחרת. מה שהכי שונה וטוב זה העבודה עם השחקנים עצמם. הייתי בארוחה עם ג'ואל כהן ושאלתי אותו מה הבעיה הכי גדולה שאתקל בה כשאצלם מערבון והוא אמר לי שזה יהיה הסוסים וזה באמת היה כך".



איך היה לעבוד עם כוכבי ענק כג'ילנהול ופיניקס?

"זה היה מאוד שונה וכיף לעבוד עם השחקנים האמריקאים וזו הייתה חוויה מאוד מהנה עבורי. הם אף פעם לא ראו את עצמם ככוכבים. השחקנים האלו שונים אחד מהשני. עם חואקין פיניקס שאלתי אותו איך לביים אותו, אז הוא ענה לי שבטלפתיה. עם השחקנים האמריקאים מה שמאפיין אותם זה שהם מגיעים ישר בתוך הדמות וזה מאוד חזק וכיף לעבוד ככה".

הסרט עשה לך חשק להמשיך ולביים בהוליווד?

"אחרי מה שחוויתי בסרט האחרון זה מאוד שכנע אותי שאני רוצה להמשיך בהוליווד, אבל מצד שני אני גם רוצה לחזור למטבחון הצרפתי שאני מרגיש נוח בו".

מה מהסרטים שלך אתה הכי אוהב והאם יש סרט ישראלי שאהוב עליך?

"בשבילי 'דיפאן' ו'נביא' הם המועדפים. אני לא זוכר הרבה מהסרטים כי אני לא צופה בהם, אני זוכר את חווית העשייה של הסרט ואלו היו הסרטים הכי עוצמתיים מבחינתי לביים. הבמאי הישראלי האהוב עליי זה נדב לפיד והסרטים שלו 'השוטר' ו'הגננת'.
אלעד שלו - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

 
רלוונטי
כתבות אחרונותלכל הכתבות מהחודש
 
חיפוש בארכיון 2018
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לסמן שנה וללחוץ על החודש הרצוי)
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
Help I Have Shrunk My Parents1הצילו! כיווצתי את ההוריםציון גולשים10 / 8.4ציון מבקרים5 / 2.5
Le Brio2המילים הפשוטותציון גולשים10 / 8.2ציון מבקרים5 / 3.0
Love Simon3באהבה, סיימוןציון גולשים10 / 8.1ציון מבקרים5 / 3.4
Disobedience4שאהבה נפשיציון גולשים10 / 8.0ציון מבקרים5 / 3.3
The Incredibles 25משפחת סופר על 2ציון גולשים10 / 7.9ציון מבקרים5 / 3.8
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט