חדשות סרטים

Seret מהעבר: 40 שנה ל"גריז"

מדור Seret מהעברמאת: |
Seret מהעבר: 40 שנה לגריז
שלח לחבר הוסף תגובה Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף
היום לפני ארבעה עשורים נפגשו לראשונה דני וסנדי על המסך הגדול והחלו את אחד מסיפורי האהבה ומחזות הזמר המוכרים והאהובים בכל הזמנים. הלמינה גרופר חזרה לסרט הקאלט ובדקה מה התיישן בו ומה נותר על זמני?
סרטים רבים שזוכים כיום למעמד של קאלט החלו את דרכם ככשלונות קופתיים ועם קהל אדיש לקיומם - זה לא המקרה של "גריז". מאז שעלה על מסכי הקולנוע בשנת 1978 זכה שובר הקופות האלמותי לאהבת הקהל. גם כיום ארבעים שנה אחרי, המוזיקה עדיין בלתי נשכחת וסיפור האהבה ממשיך לשבות לבבות, מה שהופך את "גריז" למתמודד ראוי לתואר אחד ממחזות הזמר הגדולים אי פעם.

העלילה עוקבת אחר דני וסנדי שנפגשים בחופשת הקיץ בשנת 1958 ומתאהבים, אך הולכים כל אחד לדרכו עם תחילת שנת הלימודים - או לפחות כך הם חושבים. התכניות משתנות כשסנדי מתחילה ללמוד בתיכון של דני והזוג מתאחד. אבל למנהיג ה"טי-בירדס" יש בעיה, יש לו מוניטין לשמור עליו ולהיות מאוהב זה לא קול, בטח שלא בילדה טובה ירושלים כמו סנדי. היא מצידה חולמת על רומן תמים וטהור וזוכה ללעגן של בנות ה"פינק-ליידיז". כך מנסים השניים לגרום לאהבה לפרוח מחדש למרות ההבדלים.

המחזה המקורי נכתב על ידי ג'ים ג'ייקובס וורן קייסי ומבוסס על ניסיונו של הראשון בתיכון בשיקגו בשנות החמישים. השם "גריז" מתייחס לתרבות הגריזרים של התקופה. אלו היו צעירים מהמעמד הנמוך ומעמד הפועלים שהושפעו ממוזיקת רוקנרול, רוקבילי ודו-וופ. המחזה הועלה לראשונה בשנת 1971 בשיקגו, שנה לאחר מכן הוא כבר עבר לברודוויי בניו יורק. בשנת 1978 הפכו המפיקים רוברט סטינגווד ואלן קאר את ההצגה לסרט והפקידו את שרביט הבימוי בידיו של רנדל קלייזר.



לתפקידים הראשיים גויסו שניים מהכוכבים הכי לוהטים של התקופה: ג'ון טרבולטה ואוליביה ניוטון-ג'ון. טרבולטה זכה להצלחה מסחררת ב"שיגעון המוזיקה" בשנה לפני והיה בדרך להוכיח את עצמו ככוכב שיודע לעשות הכול: לשחק, לרקוד וגם לשיר. ניוטון-ג'ון הייתה ידועה בעיקר כזמרת ועם ניסיון בעייתי במשחק בקולנוע, לכן כשקיבלה את ההצעה ל"גריז" התעקשה לערוך מבחן בד לצדו של טרבולטה. הכימיה בין השניים הייתה טובה, אך הזמרת האוסטרלית התקשתה לדבר במבטא אמריקאי. כך סנדי דומברובסקי האמריקאית מהמחזה הפכה לסנדי אולסן האוסטרלית בסרט.

לצדה של ניוטון-ג'ון בצד הנשי כיכבו סטוקארד צ'אנינג כבטי ריזו, המנהיגה חסרת הפחד של הפינק-ליידיז ודידי קון בתפקיד פרנצ'י, חברתה הטובה של סנדי. ג'ף קונוואי הצטרף לקאסט הסרט בתפקיד קניקי, חברו הטוב של דני בחבורת הטי-בירדס. הוא שיחק גם במחזה המקורי בברודווי בתפקיד דני לצידו של טרבולטה ששיחק תפקיד משני.

"גריז" היה אחד הסרטים המצליחים ביותר של אותה שנה. פס הקול שלו הגיע למקום השני ברשימת האלבומים הנמכרים ביותר ב-1977. הוא כלל בתוכו את כל השירים של המחזה והסרט, על אף שלא כולם הופיעו על המסך הגדול. ארבעה מהשירים נכתבו במיוחד עבור הגרסה הקולנועית, הבלדה של סנדי "Hopelessly Devoted to You", "You're the One That I Want", "Sandy" ושיר הפתיחה "Grease" . כולם היו להיטים עצומים, הראשון אף זכה במועמדות לאוסקר עבור השיר הטוב ביותר. למרות זאת הבמאי שנא אותם כי לא התאימו לדעתו לפס הקול המקורי של המחזה. הדבר נכון במיוחד עבור הפתיח, קטע דיסקו שמנוגד לסגנון הרוקנרול הקלאסי של שאר הסרט.

אי אפשר להעביר סיפור מהבמה למסך הקולנוע בלי לערוך כמה שינויים, ולא רק במוזיקה. חלק מדמויות המשנה שונו ואף נוספו מספר דמויות וכך גם חלק מהסצנות. במקור סנדי לא מגיעה למסיבת הריקודים, אלא יושבת בבית ובוכה אבל כשפטרישיה בירץ', הכוריאוגרפית, ראתה שהשחקנית מסוגלת לרקוד שני צעדים בלי ליפול היא חיברה עבורה קטע ריקוד ושלחה אותה לנשף.

כך קרה שסנדי נזרקת ע"י אהובה באמצע המסיבה כשהוא ממשיך לפזז עם בחורה אחרת, וזה לא הדבר הכי גרוע שקורה לה בסרט. דני פוגע בה בכמה מקרים ואפילו מנסה לכפות את עצמו עליה במכונית בדרייב-אין, היא מתחילה לצאת עם בחור אחר שלא מעניין אותה ולועגים למראה ולהתנהגות שלה, בעיקר ע"י ריזו שקוראת לה סנדרה די.

די הייתה כוכבת קולנוע פופולרית שגילמה את דמות הנערה האמריקאית האידיאלית, תמימה בתולית וטהורה. סנדי מחליטה לבסוף להשיל מעליה את התדמית הזו, למרות שמעולם לא הייתה לה בעיה איתה או לפחות עד שצחקו עליה. גם דני אהב אותה ככה, הוא פשוט היה צריך לשמור על התדמית שלו בפני חבריו. הוא כן מנסה ללכת לקראתה על ידי הצטרפות לנבחרת הריצה. אולם לבסוף זו הנערה שמשתנה יותר מכל וזורקת את גישת הילדה טובה עם זוג מכנסיים שחורים צמודים, שיער נפוח וחמש מילים שנכנסו לפנתיאון "Tell me about it stud" (ספר לי על זה חתיך).



כאן ניצב סלע המחלוקת הגדול ביותר לגבי "גריז". הרומנטיקנים טוענים שמדובר בפשרה וכל אחד מבני הזוג מנסה להשתנות לטובת האחר. מצד שני סנדי משתנה מכף רגל ועד ראש רק כדי להשיג בחור שלא התייחס אליה כל כך טוב במשך רוב הסרט. לכן יש המחשיבים את "גריז" כסיפור עם מסר רע, במיוחד עבור בנות.

פה המקום להבדיל בין "גריז" המחזה לבין הסרט. המחזה המקורי משנת 1971 הוא לא סיפור אהבה. יש בו רומנטיקה, אבל גם חברות, אלימות, מין בגיל ההתבגרות ועוד. מרבית השירים אפילו לא קשורים לדני וסנדי. מדובר בהצגה גסה ואגרסיבית שבאה להציג את השינוי התרבותי ותחילת הפריחה המינית של הנוער באמריקה בהשפעת הרוקנרול בסוף שנות החמישים. הרומן בין הזוג הצעיר הוא כלי להעברת המסר. כשסנדי משתנה בסוף היא בעצם מתמרדת נגד המוסכמות השמרניות הישנות שכבלו אותה ומוצאת את החופש שלה.

הסרט משנת 1978 עבר לא מעט צנזורה והזיז את הפוקוס אל הרומן. שאר הנושאים שהיו במחזה עדיין קיימים, אבל בגרסה מדוללת מאוד ולכן קל יותר להזדעזע מהסיום ומכל שאר הרמיזות ואפילו מהתקיפות המיניות. בשיר הראשון "Summer Nights" יש שורה שבה אחד הבנים שואל האם היא נאבקה "Did she put up a fight", בהמשך אחת הבנות אף מספרת שתפסה את המנחה במסיבת הריקודים מנסה להכניס לה אספירין לתוך הקולה. מתחת לציפוי הסוכר ההוליוודי זה עדיין הסיפור שכתבו ג'ייקובס וקייסי. ציפיתם לסוף שמח שגם יהיה פוליטיקלי קורקט? לא בבית ספרנו.


עבור רוב צוות השחקנים, "גריז" היה הסרט הגדול ביותר שלקחו בו חלק. באופן אירוני אפילו שהם אמורים לגלם תלמידי תיכון בני 18, רובם אפילו לא היו קרובים. כך שהשחקן שמגלם את דני בעצם בן 24 , סנדי בת 30, קניקי בן 28, פרנצ'י בת 27 וריזו הייתה בת 34 כשסיימה תיכון. כוכבו של טרבולטה החל לדעוך אחרי 78 ולא זכה לתהילה ברמה הזו בשנית עד ל"ספרות זולה" של טרנטינו בשנת 1994. אוליביה ניוטון-ג'ון המשיכה לשחק אבל מעולם לא שחזרה את ההצלחה. קריירת המוזיקה שלה פורחת עד היום.

סטוקהרד צ'אנינג המשיכה לקריירה מצליחה בקולנוע ובטלוויזיה עם תפקידים ב"מועדון האקסיות", "קסם מעשי" והגברת הראשונה אביגייל ברטלט בסדרה "הבית הלבן". דידי קון הייתה בין חברי הצוות המעטים מהסרט המקורי ששיחקו גם בסרט ההמשך הכושל "גריז 2" ב-1982 וכיום מופיעה בעיקר בטלוויזיה. ג'ף קונוואי שיחק בסרטים וסדרות רבות, אחד מתפקידיו הבולטים היה בובי וילר ב"טקסי". למרבה הצער, לאחר שנים של מאבק בהתמכרויות הוא מת בגיל 60 בשנת 2011.

בעקבות הצלחת הסרט המחזה חזר לבמה במספר גלגולים במשך השנים, כולם מושפעים מהגרסה הקולנועית בדרגה כזו או אחרת ומשלבים חלק מהשירים והשינויים בסיפור. בשנת 1998, במלאת 20 שנה ליציאת הסרט המקורי, הוא שוחרר מחדש לאקרנים. בשנת 2016 רשת FOX הציגה גרסה חיה של המחזה בטלוויזיה.

למרות כל הבעיות, עדיין רובנו נודה בסתר שאנו אוהבים את סרטו של קלייזר, ואיך אפשר שלא. האנרגיה של הסרט בשמיים ורואים שהשחקנים נהנו על הסט. השירים הפכו ללהיטים בצדק וגם כיום מצליחים להזיז ישבנים ולרגש. פרנקי אבלון, הלא הוא המלאך השומר של פרנצ'י, מודה שBeauty School" Dropout" הוא השיר המבוקש ביותר בהופעות שלו. "גריז" לא מפסיק לגרום להנאת הצופים בו וגם ארבעים שנה אחרי שיצא אנשים עדיין רוצים לראות עוד ממנו. הם רוצים לרקוד ולשיר עם הטי-בירדס והפינק-ליידיז ולהתרגש כל פעם מחדש כשדני וסנדי מוצאים זה את זו. זה פשוט כיף וזה אף פעם לא נמאס.
הלמינה גרופר - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

 
רלוונטי
כתבות אחרונותלכל הכתבות מהחודש
 
חיפוש בארכיון 2018
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לסמן שנה וללחוץ על החודש הרצוי)
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
Help I Have Shrunk My Parents1הצילו! כיווצתי את ההוריםציון גולשים10 / 8.4ציון מבקרים5 / 2.5
Le Brio2המילים הפשוטותציון גולשים10 / 8.2ציון מבקרים5 / 3.0
Love Simon3באהבה, סיימוןציון גולשים10 / 8.1ציון מבקרים5 / 3.4
Disobedience4שאהבה נפשיציון גולשים10 / 8.0ציון מבקרים5 / 3.3
The Incredibles 25משפחת סופר על 2ציון גולשים10 / 7.9ציון מבקרים5 / 3.8
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט