חדשות סרטים

פעמיים "פוסידון" - ביקורת DVD

15/10/2006
שלח לחבר הוסף תגובה Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף
מאת: בן חכים

כמות סרטי ה- DVD החדשים שהגיעה למדפי ספריות ה- DVD בשבועות האחרונים הייתה עצומה (מה לעשות ככה זה כשמתקרב יום כיפור) ואם חשבנו שבתום חג הסוכות נוכל לנוח קצת משוברי קופות ענקיים (ואנחנו נשתמש עוד כמה פעמים במילה 'ענק' בכתבה הנוכחית) אז טעינו.

חברת "וורנר הום וידיאו" הוציאה לאחרונה גם את ההרפתקה הימית החדשה של וולפגנג פיטרסון, "פוסידון", הרימייק החדש למעשייה המפורסמת משנת 1972, "ההרפתקה בפוסידון". ובמקביל (כמעט) את סרט ההמשך לסרט האסונות הקלאסי "בעקבות ההרפתקה בפוסידון", שיצא אי שם בשנת 1979.



למי שלא מכיר, "פוסידון" מספר על ספינת תענוגות יוקרתית (וענקית) המשייטת לה בערב הסילבסטר על מימיו השקטים, לכאורה, של האוקיינוס, עד שלפתע, משום מקום, מגיח לו גל עצום (וענק) שהופך את הספינה על פיה. הניצולים מוצאים עצמם נאבקים על חייהם בנסיון להימלט מהספינה הטובעת.

לא היו לי הרבה התלבטויות לפני הצפייה בסרט. אני כמעט ואף פעם לא מפספס סרטי אסונות. עד כמה שהביקורות יהיו קשות, לועגות ובזות (ובמקרה הזה הן ממש חגגו על התענוג) אני פשוט לא יכול להרשות לעצמי להחמיץ את החוויה הקולנועית. אני חייב להיווכח בעצמי וכך עשיתי.



הסרט התחיל. כותרות הפתיחה הלא מעוצבות מי יודע מה, התנוססו להן על רקע ספינת הפאר המפליגה לה בשעת בין ערביים קלאסית, בשוט המשכיל להשוויץ בגודלו העצום של הכלי המתכתי המודרני. אבל לא בכלי השיט משוויץ השוט הראשון, אלא גם בהישגים הטכנולוגים של ההפקה, בשילוב הבלתי מורגש שבין אנימציה ממוחשבת לדגמים ושחקנים המצולמים על רקע כחול. השוט הראשון מעביר מיידית את התחושה שאנחנו עומדים לצפות בסרט שגודלו האפי הוא מינימום "טיטניק".

מיד לאחר מכן, קישטו את המסך כמה סצינות קצרצרות וצולעות במיוחד, המתיימרות להכיר לנו את הדמויות ויחסיהן מקרוב. לא הספקתי לומר "פוסידון" וכבר הבחנתי בגל וירטואלי עצום על רקע ירח מלא, המאיים לתקוף את הספינה בפרופיל. מאז, הכל רץ מהר מדי.



הסרט גדוש בכל כך הרבה סיטואציות מרשימות ויזואלית ובעלות פוטנציאל רב להפוך לעמוקות באמת, אם רק התסריט היה יכול לעשות את הצעד שהמון תסריטים, כמו "פוסידון", פשוט חוששים לעשות - לשבור את הנורמה.

במקום לעשות זאת, הוא המשיך לשבור את מה שהוא תמיד שובר הכי טוב: המון זכוכיות, המון רהיטים, המון אנשים רטובים, המון עוצמה ויזואלית, אבל מעט מאוד אומץ לחרוג מחוקי המשחק העתיקים שחונקים את הוליווד.



כמו כל סרט אסונות אמריקאי ממוצע, "פוסידון" מקדיש זמן קצר מאוד לבניית הדמויות ופיתוחן, בניגוד לסרט המקורי אגב, שהוא גם ארוך בחצי שעה מהסרט הנוכחי, חצי שעה בה הכרנו את הדמויות יותר לעומק, חצי שעה שחסרונה מורגש מאוד בגרסה הנוכחית. ואם זה לא מספק אתכם, אולי העובדה שהסרט ההוא, משנת 1972, היה מועמד לתשעה (כן, תשעה) פרסי אוסקר, כולל מועמדות על משחק לשלי ווינטרס, כן.

הרבה מאוד משאבים, כוח וזמן מוקדשים לכיתור ההתרחשויות הויזואליות העיקריות בכמה שיותר אלמנטים טכניים, מרשימים אמנם, אבל לא מספיקים לבדם. התוצאה הסופית היא מאוד שכלתנית וכמעט ולא רגשית. הסרט ממהר מדי כמעט לכל אורכו ולא נותן לנו את ההזדמנות והזמן להכיר מעט את הדמויות, את אופיין ואת מצבן הנפשי, לפני שנחשול הענק נושק לספינת התענוגות היוקרתית.



עם זאת, האפקטים מעולים וכמעט וקשה להבחין בהתערבותו של המחשב, מה שתורם ליצירת סצינות עוצמתיות וחזקות ויזואלית, התורמות לתחושת הריאליזם, הפאניקה והקלסטרופוביה ומעלות אותן לרף גבוה ומהנה. גם משחקי הסאונד השתלבו להפליא לאורך הסרט והעניקו לו את מימדו הקולנועי הראוי, כשניצלו כמעט כל רמקול ורמקול עד המקסימום שלו.

"פוסידון" יכל בקלות להיות סרט מהנה, כי הוא בעל פוטנציאל כזה. אבל בסופו של דבר הוא לא. אולי בגלל ההצלחה המסחררת של "טיטניק", שסגרה בעקיפין, בלי מודע ובלי כוונה, כל גישה לעשיית סרט דומה או אפילו בכיוון, שכן כמעט וכל שוט ב"פוסידון" העביר בי פלאשבק מוכר ונוסטלגי.



אולי זה בגלל אורכו הקצר ולא יאה לסרט אסונות ממוצע, אולי זה בגלל הפתיחה הלא מספקת, אולי זה הפיתוח הלא מושקע של הדמויות, אולי זה הליהוק ה"סלבריטי סוג ב'" התמוה (באמת איכפת לכם מקורט ראסל או ג'וש לוקאס?), הקלישאות המציפות את הסרט, או אולי זה בגלל הסיום המאכזב והמקומם? מה שבטוח, זה שאם טום הנקס ואודרי טוטו היו השחקנים הראשיים, "פוסידון" היה הופך לסרט העשור...

ההוצאה של "פוסידון", מגיעה בשני תקליטורים. האחד של הסרט, ואילו השני – דיסק "תוספות מיוחדות", הכוללות מספר סרטוני "מאחורי הקלעים" – הראשון: "פוסידון – ספינה על הבמה", המתאר את המורכבות ביצירת סרט הרפתקאות מודרני, מה קורה כאשר החזון מתנגש עם הפירוטכניקה המעשית, קצת על ההקבלה לסרט המקור, ועל העוצמה הויזואלית בתהליך יצירת הסטים המורכבים ובהריסתם. הסרטון השני – "פוסידון במהופך", מפרט לנו יותר על תהליך העיצוב הייחודי של תפאורת הסרט, מה קורה כאשר שחקנים צריכים לעבוד על סט הפוך כמעט שלוש רבעי סרט, ואיך מתמודדים עם זאת אנשי הבנייה והארט. הסרטון השלישי, "יומנו של מלח", עוקב אחר חוויתה האישית של סטודנטית לקולנוע מאחורי קלעיה של הפקת הענק ומנסה להעביר באופן הכי תמים ופשוט איך זה מרגיש להתחכך בתעשייה, באנשים, מה התפקיד של כל אחד מחברי הצוות, באיזו צורה הם עובדים ומהי האווירה הכללית על הסט. הסרטון האחרון הינו "סרט דוקומנטרי של ערוץ ההיסטוריה אודות גלי ענק" - "rogue waves", כך הם נקראים, המביא לנו עובדות קשות ומצערות אודות ספינות גדולות ששקעו מסיבות לא ידועות בלב ים ומעמיד את השאלה המרכזית על הפרק – האם גלי הענק הללו קיימים גם במיצאות? בנוסף, מצורף גם הטריילר לסרט.

בעקבות ההרפתקה בפוסידון



לאלו מיכם שכן אהבו את הסרט המקורי ואולי אפילו את הגרסה הנוכחית, הוציאה חברת "וורנר הום וידיאו" את "בעקבות ההרפתקה בפוסידון" משנת 1979. את הסרט הזה ביים אירווין אלן, מי שידוע בתור האיש שהביא את ז'אנר סרטי האסונות לקולנוע. אלן שהפיק את "הרפתקה בפוסידון" וביים את סצינות האקשן ב"המגדל הלוהט" (אותו הפיק), ביים את "בעקבות ההרפתקה בפוסידון" שמזכירה באופיה את סרטו של פיטרסון. המילה המרכזית בסרט הזה היא אקשן. גם כאן, יש מעט זמן לפיתוח הדמויות והרבה זמן לאקשן, אפקטים ותפאורות הפוכות.

הסרט מתרחש יום אחרי שהספינה הענקית מתהפכת, חבורה של פושעים קטנים מגלים שעל הספינה יש אוצר של מיליוני דולרים, נשק מתקדם ו...משהו שלא נילקח בחשבון, ניצולים מאותו לילה גורלי. הסרט הופך בעצם למרדף אחד האוצר והנשק כשהוא מלווה בסצינות אקשן מרשימות.



מה שאירווין אלן ידע, שבסרטי אסונות, מי שלא מתחבר לדמויות יתחבר לשחקנים וממש כמו בסרטי האסונות האחרים גם כאן הוא מקפיד ללהק את מיטב השחקנים של אותה תקופה. בשחקנים הראשיים, מייקל קיין, סאלי פילד, טאלי סבלס (קוג'אק), שירלי ג'ונס, קארל מולדן, פיטר בויל ועוד.

אין הרבה תוספות בהוצאת ה- DVD להוציא סרט המתאר את מאחורי הקלעים של העשייה, הסרט שנעשה ב- 1979 מעלה חיוך על פני הצופה ועל התמימות הרבה שהייתה אז.
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

 
29/10/2006מומלץ ולו רק בשל הנוסטלגיה - ביקורת טלוויזיה
29/10/2006מפגש מחודש עם מייקל מאיירס ב'האלווין'
26/10/2006מועדון הבקרוב
24/10/2006כן, כן, עוד סרט עם סקארלט ג'והנסון
24/10/2006"הדברים שמאחורי השמש" בקרוב בבתי הקולנוע
23/10/2006קרב ענקים יוקרתי בקופות
23/10/2006הקשר שבין הפסיכולוגיה והקולנוע
22/10/2006להרוג את המזל - ביקורת DVD
22/10/2006החברים של נאור: סיטקום חדש על הכל ועל כלום
19/10/2006"קרח דק" מידי - ביקורת DVD
19/10/2006לשלם "משכנתא" בסינמטק תל אביב
18/10/2006כשאסון התאומים פוגש את הספורט הלאומי
18/10/2006"שלוש אימהות" זוכה להצלחה ברחבי העולם
17/10/2006המנסרים מטקסס - הההתחלה
16/10/2006הטינה שמרוויחה כסף
15/10/2006כל יום בעשר, סקס בסינמטק תל אביב
15/10/2006פעמיים "פוסידון" - ביקורת DVD
15/10/2006אהבה גדולה - ביקורת טלוויזיה
15/10/2006"תנועה מגונה" קטף את הפרס הראשי בפסטיבל חיפה
13/10/2006באטמן מתחיל - ביקורת טלוויזיה
12/10/2006ניקיטה - ביקורת טלוויזיה
11/10/2006"עור רגיש" - ביקורת טלוויזיה
10/10/2006המפענחת - עונה שנייה - ביקורת טלוויזיה
10/10/2006גיא נתיב וארז תדמור זוכים בזכות OFFSIDE
10/10/2006הקלות הבלתי נסבלת של האמת
9/10/2006הקרב של סימפסון סוקרסזה ותחילתם של המנסרים
9/10/2006"פילדלפיה זורחת" - ביקורת טלוויזיה
9/10/2006וכעת...דבר המבקרים
9/10/2006דם,אש ופיוט - מחווה לסם פקינפה בפסטיבל הסרטים בחיפה
9/10/2006ארוחת בוקר על פלוטו - ביקורת DVD
9/10/2006אז מה מחכה לנו בסוף השנה בבתי הקולנוע... חלק א'
8/10/2006"המעיין" שפתח את פסטיבל הסרטים בחיפה
6/10/2006אקשן תאילנדי בסוכות - סרטי טוני ג'ה
5/10/2006לוסי דובינצ'יק מצטרפת ל"אנטרקטיקה"
4/10/2006קלינט איסטווד מספר על דגלים ומכתבים
4/10/2006"פרחים אדומים קטנים" זכה בפסטיבל ילדים ונוער
3/10/2006אשטון קוצ'ר - פעמיים כי טוב
3/10/2006סופרנוס סוג ב' - ביקורת טלוויזיה
 
חיפוש בארכיון 2006
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לסמן שנה וללחוץ על החודש הרצוי)
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט