ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

ממוצע הדירוגים: 7.0   |    סה"כ דירוגים של המבקר: 58
10/10
58 ביקורת לסרט לפני שהרגליים נוגעות בקרקע
הייתי היום בבית אבי חי בסרט של דפני ליף "לפני שהרגליים נוגעות בקרקע", תיעוד אישי של מחאת 2011, מאת מי שיצרה אותה, בעצם. קודם כל, סרט מצוין ומרגש. מצליח להעביר את העוצמות שהיו אז, ומאז - אבדו. ממליץ לכולם לראות את הסרט הזה! שנית, לאחר ההקרנה הייתה שיחה של הקהל עם דפני. לא הספקתי לומר את מה שרציתי, אך אם הייתי מספיק הייתי אומר, כי לדעתי הטעות הגדולה שנעשתה היא שהכוח העצום שהיה אז לא תורגם ליצירת מפלגה עצמאית. אני חושב שמפלגה כזו הייתה יכולה לעשות פה שינוי משמעותי. אגב, גם במחאת 1968 בצרפת, עם דני האדום, עשו את אותה טעות (כך קראתי איפשהו אודותיה). תחת זאת, נראה שיאיר לפיד זכה בכל הקולות האופציונליים האלה, הקולות שרוצים שינוי, אלא שהמפלגה שלו בעיניי היא משהו אחר לגמרי. חבל מאוד. אבל אולי לא נכון לסיים בנימה פסימית, והפגנת היום אולי מלמדת כי הכוח נשאר בשטח.
22/07/2018 23:20:53 | נצפה בקולנוע
4/10
57 ביקורת לסרט מודי
סרט מדכא, קודר, מעציב. בחציו השני, עם כניסת קטע מוסיקה לראשונה, ועם התחלת הצלחת הציור של הגיבורה, נכנסות מעט פיסות אור. אבל גם הן מינוריות מאוד והסרט ממשיך להיות כבד ומעיק. היחס של הגבר לגיבורה בתחילת הסרט הוא פשוט בלתי נסבל, ואני לא מבין מה הטעם אף להראות אותו בסרט, שלא לדבר על לחיות אותו. בהמשך הוא משתנה לטובה, אמנם בצורה מינורית גם כן, אבל הסרט לא הצליח לשכנע אותי שגיבורה מצאה אושר בחייה. יותר נראה לי – ותסלחו לי שאני אומר זאת – שהיא פשוט הרגישה שמגיע לה פחות. ברור שהגיבורה, שחולה במחלת פרקים, לא קיבלה מספיק אהבה בחייה, וזה מעציב. אפילו הציור, שהוא נקודת האור והצבע, לא מצליח לשפר את חייה הממשיים, הפיזיים, והיא נותרת באותו בית עלוב שאינו מחובר לחשמל. כנראה ניסו לספר לנו כאן סיפור על הסתפקות במועט, שיש בה אושר, אך כאמור, אני לא השתכנעתי, והסרט השרה עליי אווירה דיכאונית. אני לא אוהב סרטים כאלה והייתי שמח אם היה מישהו שיזהיר אותי מראש מפני סרטים כאלה. ועדיין, הסרט עשוי טוב, השחקנים מצוינים, ואני יכול להבין אנשים שכן ייהנו ממנו, ועל כן הציון עולה במעט. למעשה, אני רואה שאנשים רבים אהבו אותו מאוד, אלא שמה לעשות ודעתי שונה. אגב, בתמונות האמיתיות שמופיעות בסוף נראה בן זוגה של הגיבורה מחייך ועליז, כפי שהוא לא נראה בכל הסרט עצמו. על כן אני מטיל בספק עד כמה הסרט הזה באמת מבוסס מציאות.
04/07/2018 22:44:29 | נצפה בטלוויזיה
6/10
56 ביקורת לסרט המיילדת
סרט רגיש אבל די משעמם. אישה שעובדת כמיילדת מוכשרת פוגשת בפילגשו של אביה לאחר 30 שנה. המיילדת היא אישה קונפורמיסטית מאוד, נמנעת משתיית יין ואכילת בשר, וכמובן שמעישון. הפילגש החוזרת, לעומת זאת, מלאת חיים, טורפת את החיים ללא הרהורים שניים. אך מתגלות אצלה גם בעיות בריאות. תחילה המיילדת שומרת כעסים עליה, אך בסוף היא משחררת אותם ומקבלת אותה. במקביל, היא פוגשת גבר, בן השכן, ומנהלת איתו מערכת יחסים, שנראה שלא הייתה לה מזמן. כלומר, נראה שהמפגש המחודש שיחרר אותה מעט וחיבר אותה אל החיים. כל זה יפה מאוד, וכאמור רגיש מאוד ומלא אנושיות, גם משחקן של שתי הגיבורות הראשיות מצוין. אבל העלילה מתנהלת בעצלתיים. לא קורה שום דבר מרגש במיוחד. וגם הסיפור הזה הוא די מוכר וסופר כבר הרבה פעמים בכל מיני צורות. אז אפשר לראות, אבל בהחלט לא יקרה כלום אם לא.
24/05/2018 19:47:33 | נצפה בטלוויזיה
6/10
55 ביקורת לסרט צורת המים
סרט חביב על נערה אילמת שמתחברת ליצור מפלצתי, לפחות כלפי חוץ, ומצילה אותו מהרוצים להרע לו. סיפור המסגרת מחמם לב, אנושי מאוד, ובעל מוסר השכל, על היחס לשונה ולאחר. אבל הביצוע בעייתי. הסרט לא סוחף, הוא איטי ולא מלהיב, וגם ארוך מאוד (כשעתיים). בעבר סיפרו סיפורים דומים בצורה טובה יותר, בעיקר עולה בזיכרוני "איש הפיל" המופתי. אבל סרט זה זכה באוסקר לשנת 2017. זה אינו מפתיע אותי. כבר מזמן זכייה באוסקר לא מציינת עבורי סרטים טובים באמת. בשנים האחרונות היו סרטים רבים שזכו ואני לא הערכתי מאוד. ועדיין, כאמור, זה סרט חביב וראוי. גם הסיום שלו מרשים מאוד ומרגש. כך שאפשר לראות, אבל לא הפסד גדול אם לא.
20/05/2018 19:18:32 | נצפה בטלוויזיה
7/10
54 ביקורת לסרט אני, טוניה
עיקר חשיבות הסרט היא בכך שהוא מציג את אמריקה השנייה, הפחות מוצלחת ומצוחצחת, בה לאנשים יש בעיות אמיתיות והם מתמודדים עם חיים קשים. בזה הסרט הזה מתקשר לסרט נוסף שיצא די בסמוך לו – "שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי". אלא שהסרט הזה נופל באיכותו מהסרט ההוא. הסרט מורכב מקטעי ראיונות של הדמויות ומחלק עלילתי, שהוא העיקר. הוא עוקב אחר חייה של טוניה, מחליקה על הקרח אומנותית, למן ילדותה (בקצרה) ועד התבגרותה. המשחק של השחקנית שמגלמת את טוניה טוב, אך ראוי לציון במיוחד המשחק של אימה, המחוספסת והקרה להחריד. הסרט מעורר רגשות של רחמים, ואצלי הוא עורר גם כעס, כאשר מתברר שלא די ביכולות האישיות של טוניה, אלא שמשפחתה הבעייתית מכשילה אותה בפני השופטים. ארה"ב מנסה להתגאות בכך שהיא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, אך הנה מכשולים שלא ממן העניין יש גם שם. הרצון להציג משפחות מושלמות ומתקתקות תקף לא רק בעולם הפנימי של הסרט, אלא בקולנוע האמריקאי כולו, ומהבחינה זו, כאמור, הסרט הזה בולט לחיוב. אבל עדיין הוא לא מספיק מרתק. אולי זה הסיפור, שאחרי הכול הוא די שולי. וגם האירוע המכונן בו, יחסית לסרטים ובכלל, אם מסתכלים בו היטב בעצם אינו כל כך גדול. ועדיין, סרט מעניין וחשוב. שווה לצפות בו לדעתי, למרות שאינו מושלם.
09/05/2018 22:35:37 | נצפה בטלוויזיה
5/10
53 ביקורת לסרט טירת הזכוכית
סרט קודר מאוד, שמדכא את הנשמה לכל אורכו ונקודות אור אפשר לראות רק בסוף. האם זה מספיק? להערכתי לא. הסיפור על משפחה לא רגילה מזכיר מאוד את "קפטן פנטסטיק", שיצא לא מזמן, אך שם יש הרבה יותר אור ואופטימיות, וכן הצדקה מסוימת לחריגה מהחברה. כאן זו פשוט משפחה לא מתפקדת, שמעציב להתבונן בה. הסרט גם הזכיר לי את "התבגרות" הזכור לטוב, אבל איזה הבדל בין שני הסרטים! ואני גם מסכים עם המבקר יאיר הוכנר, שיש בעיה במסר של הסרט. הדילמה בין אהבת ההורים, לכעס מוצדק עליהם, ידועה. אך גם עמדה סולחת לא יכולה להתעלם מנקודות ביקורת. בכלל, לא אהבתי את הראייה של שחור ולבן בסרט: או קשר עם אביה, או קשר עם ארוסה. האם זה חייב לבוא זה על חשבון זה? אך מעבר לכל הדברים, הסרט לא עשוי טוב בעיניי. הדמות של האב מרתיעה ומאיימת, כשמולו כל רגש אחר, אם הוא מופיע בכלל, נראה קורקטי מאוד. האב מאפיל על כל הדמויות. וכך כנראה התנהלו חייהם גם בפועל (הסרט מבוסס על סיפור אמיתי, שסופר בספר רב מכר). לכן הפעם אני נוטה להסכים דווקא עם דעת המבקר יאיר הוכנר שנתן לסרט ציון 4, ולא עם דעת הצופים, שממוצע ציוניהם הוא כ-8.5 (גבוה מאוד). ולמרות כל זאת, בחלק האחרון של הסרט גם אני התרגשתי מעט...
03/05/2018 19:46:39 | נצפה בטלוויזיה
8/10
52 ביקורת לסרט לאהוב את וינסנט
סרט שהוא קודם כל חגיגה לעיניים. ציירים רבים ציירו אלפי תמונות כדי לנסות להעביר את ציוריו של ואן גוך, ובייחוד את רוח ציוריו, למדיום הקולנועי. להערכתי, המשימה הזו הצליחה יותר מהמשוער. חלק מהסט אלו ציורים ממש וחלק ציורים על גבי צילומים נעים, ובשני המקרים התוצאה טובה. עדיין לא ואן גוך עצמו, אבל תוצאה טובה. ובכל זאת, יש משהו אחר במדיום הקולנועי, שמצריך יותר מטכניקה ציורית. כאן אנו מגיעים לסיפור. באופן שגם הוא די מפתיע הסיפור מעניין למדי. נרקמת כאן עלילה בלשית, אותה מוביל מעביר מכתב, שמנסה לברר כיצד נהרג ואן גוך. כל הסרט מתרחש שנה לאחר מותו, עם הפצעות של קטעים שונים מחייו. עתה, הסברה הרווחת היא שהוא התאבד, אך הסרט מצליח לערער יפה את הסברה הזו ולהציע לה תחליף הגיוני. כל הפרטים האלה לא היו ידועים לי לפני הצפייה, ועדיין צריך לברר את אמינותם. ועדיין, איני יכול לתת לסרט את הניקוד המלא. כמו שאמרתי, לקולנוע יש חוקים משלו, וכאן הסיפור נחמד ואופן הצגתו מרשימה, אך כסרט הרגשתי שחסר בו משהו, אולי הוא לא מספיק מותח ומרתק. אבל הוא טוב למדי.
02/05/2018 19:57:30 | נצפה בטלוויזיה
8/10
51 ביקורת לסרט שעה אפלה
סרט היסטורי יפה, שעיקר מה שאהבתי בו הוא השיעור בהיסטוריה שהוא מעביר. הסרט עוסק במספר ימים קטן, שבהם צ''רצ''יל נבחר לראשות הממשלה במקום צ''מברלין, ובאותה עת מאות אלפי חיילים בריטים היו נצורים בדנקרק, עם סכנת אובדן ברורה, כשבמקביל נעשו ניסיונות על ידי אנשים בקבינט הביטחוני, בעידוד צ''מברלין, להגיע לשיחות שלום עם היטלר, והופעל לחץ כבד בכיוון זה. התבוסתנות על צ''מברלין (אמנם בעניין אחר, דומה לזה) הפכה כבר לשם דבר, באופן שלילי. צ''רצ''יל דגל בהשבת מלחמה, וציטוטו הידוע הוא כי יש לצפות ל"דם יזע ודמעות". וכן סימון היד שלו היה V, המסמל ניצחון. הפינוי מדנקרק, כחלק ממבצע דינמו, הוסרט אך לא מזמן בסרט "דנקרק", שאני לא אהבתי. כאן הוא מופיע ברקע, מזווית הראיה השלטונית, ולדעתי בצורה טובה יותר. גארי אולמן משחק את צ''רצ''יל בצורה מופתית, אף על פי שבהצגתו הוא נראה בעל התנהגות משונה, קפריזית מעט, לא קוהרנטית לחלוטין, ואיני יודע האם הצגה זו נאמנה לדמות הממשית. גם דיבורו בחלקים נרחבים של הסרט הוא איטי מאוד, ובכלל הסרט איטי באופן כללי. תצוין לטובה גם הקלדנית של צ''רצ''יל, שנותנת הופעה חביבה. הסרט עורר אצלי מחשבות על המלחמה ההיא, כמו מה היה קורה לולא התערבות ארה"ב, האם בריטניה הייתה עומדת? – וזה, כאמור עיקר ערכו בעיניי. מבחינה קולנועית, האיטיות שלו קצת בעוכריו, בעיניי. עיקר הדרמה הוא השחזור ההיסטורי.
26/04/2018 18:30:07 | נצפה בטלוויזיה
8/10
50 ביקורת לסרט סיפור על אהבה וחושך
בעיניי, סרט נהדר. מעביר את תחושת היישוב לפני ואחרי קום המדינה, תוך שחזור היסטורי מרשים, ומתמקד בסיפורה של משפחה אחת, משפחתו של עוז, ובעיקר בדמות אחת (בעיקר בשליש השלישי של הסרט) - אמו. למי שמעוניין, סלקום טי וי הכניסו את הסרט למאגר שלהם ממש בימים אלו. ומילה אקטואלית? אחרי הצפייה בסרט זה נראה לי כל כך מיותר, אך בכל אופן אגיד רק דבר אחד - לחשוב שמי שעשתה סרט כזה (ורבות דובר גם על הסיכונים המקצועיים שלקחה על עצמה בעשייתו ועל התמסרותה אליו) - לחשוב שהיא לא אוהבת את המדינה, ובכן, זו בדיחה לא מוצלחת.
26/04/2018 13:22:00 | נצפה בטלוויזיה
8/10
49 ביקורת לסרט רצח באוריינט אקספרס
סרט חביב ביותר, עם אנסמבל שחקנים מרשים ביותר. אני שמעתי הסתייגויות ממנו לפני שצפיתי, אבל אני נהניתי ממנו מאוד. בעבר ראיתי הרבה סרטים של פענוח סרטים, אך בשנים האחרונות דומני שכמעט כבר לא עושים כאלה. לכן שמחתי מאוד מסרט זה. גם אופן הצילום והמראה הכללי מהממים. הדבר היחיד שבכל זאת הפריע לי זה הסיפור עצמו. יש לי את כל הכבוד והערכה לאגתה כריסטי האחת והיחידה, אבל כאן הצלחתי לפענח את התעלומה (או לפחות להיות בכיוון כללי נכון של הפענוח) הרבה לפני שהרקול פוארו פתר אותה עבורנו. ועדיין, זה סרט חביב מאוד, וחילופי הדברים המהירים והעדויות המצטברות שומרים על עניין ואף מחדדים את המוח, לכן בעיניי זהו סרט מומלץ.
21/04/2018 20:36:49 | נצפה בטלוויזיה
2/10
48 ביקורת לסרט חוטים נסתרים
בשתי מילים: סרט גרוע. דניאל די לואיס הוא שחקן ענק ולעד אזכור לו את תפקידו המופתי בסרט "כף רגלי השמאלית", וגם כאן משחקו מהפנט, אך נראה שכאן כישרון המשחק האדיר שלו בוזבז, כי אפילו הוא לא מצליח להציל סרט עם עלילה כה קלושה. ולא רק המשחק, נראה שכמעט כל אספקט בסרט הזה נעשה בקפידה, המוסיקה הקלסית ברקע נהדרת, הצילום המדויק נהדר, וגם כמובן השמלות נהדרות. אבל מה כל זה שווה בלי תוכן. הסרט עובר בקצב איטי מאוד, מה שכנראה מגביר את ההתרשמות מהאמנותיות שלו, אבל מבטים ממושכים אינם מספיקים כשלא עומד מאחוריהם דבר. בנוסף לזה, הסרט דקדנטי מאוד. "אווירה של מוות" נאמר בו, ואכן זו האווירה. וכל זה עטוף במסכת נימוסים מוגזמת ומעייפת. אני יכול להבין מבקרים וצופים שראו בסרט זה יצירת מופת, אך בעיניי הוא היה בעיקר משעמם מאוד עד בלתי נסבל. לכן מבחינתי חבל לבזבז עליו את הזמן, אלא אם כן ברצונכם לצפות ביצירה אמנותית הדורה ותפלה, גרועה לתפארת.
20/04/2018 21:48:56 | נצפה בטלוויזיה
8/10
47 ביקורת לסרט שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי
דרמה חזקה על אישה נחושה, שעומדת בעקשנות מול כוחות רבים העומדים מולה, בניסיון להמריץ את החקירה על אונס ורצח בתה. דמות הגיבורה הראשית קשוחה באופן לא מצוי, וזה מעניין להציג דמות נשית בצורה זו. נשים אחרות בסרט מוצגות באופן יותר מסורתי, כעדינות ויפות. אולי רק אם סגן השריף מתוארת גם היא כאישה חזקה וקשוחה. בכלל, כל ההווי הוא הווי אמריקאי דרומי, שזה אומר חספוס רב של דמויות רבות, גם של הגברים כמובן. לסרט התפתחויות רבות כשאחת רודפת אחר השנייה. לעיתים עוד לא סיימת לעכל התרחשות אחת וכבר מתרחשת עוד אחת. אבל סך הכול הסרט הוא דווקא סרט איטי וכבד. גם דמויות המשנה מעניינות ומשוטטות כל אחת בדרך ייחודית. דמות השריף, סגן השריף, עובד חברת הפרסום, ועד גמד – אותו אחד שמשחק את טיריון לניסטר במשחקי הכס – שמשתלב בעלילה. ראיתי שהרבה התלהבו מאוד מהסרט הזה, גם אני אהבתי, אם כי התלהבותי מסויגת יותר. סך הכול סיפור טוב ודרמה טובה, ובעיקר מסר של נחישות או עקשנות שמועבר יפה, אבל לא משהו יוצא דופן במיוחד (בטח לא מבחינה קולנועית טהורה). ועדיין, כדאי לראות. אה, וגם הסוף קצת בעייתי מבחינתי, אך לא אוכל להרחיב על כך, כמובן.
02/03/2018 01:12:11 | נצפה במחשב
9/10
46 ביקורת לסרט גלגל ענק
עוד סרט אינטליגנטי ויפה של וודי אלן. הרבה מבקרים קטלו אותו, אך לדעתי לא בצדק. יש כאן את המתכון הידוע, של משולש או מרובע אהבה, היוצר דילמות אצל הדמויות, הסתרות מידע וגילוין, וכיוצא באלו. בזאת אין כל חדש ואנו מכירים זאת גם סרטיו האחרים של אלן, ומסרטים אחרים בכלל. הפעם האווירה מעט יותר עגמומית, ואף אלימה במקצת, בעיקר בהתנהגותו הגסה של האמפטי, בעלה של גיבורת הסרט. נראה לי שקוף למדי שדמותו רומזת לדמות ספרותית וקולנועית מפורסמת אחרת, הלוא היא דמותו של סטנלי מ"חשמלית ושמה תשוקה" ("סטלה, סטלה"). הרמיזה מובנת עוד יותר אם נזכור שהגיבורה היא שחקנית בעברה, ושאהובה הצעיר הוא כותב מחזות, שמזכיר מחזאים שונים לאורך הסרט. בהתאם לזאת, גם המשחק של שני השחקנים הראשיים מעט מוגזם ותיאטרלי, אבל לדעתי זה מתחייב מרעיון הסרט. למעשה, אני חושב שהמשחק של השניים, קייט וינסלט וג''ים בלושי, טוב מאוד. את קייט היה מעניין לראות גם מבחינת ההתפתחות שלה מאז התפקיד ההוא בטיטאניק. שני השחקנים האחרים, ג''סטין טיימברליק (שאיני מעריך כשחקן) וג''ונו טמפל (שלא הכרתי) מציגים משחק הרבה פחות מרשים, ודי אנמי למען האמת. אבל הם צעירים ויפים... ראוי לציון מיוחד בסרט זה הוא הצילום המרשים. שוטים ארוכים ומורכבים, שמצליחים להעביר גם פן רגשי. בקטע אחד, שעוקב אחר הליכה של האמפטי וחבריו, עיקר ההתרחשות מוסתרת על-ידי עמודים הנמצאים במקום, וזה מבריק. גם התאורה המתלווה לשוטים מצוינת, וראויה לציון למשל התמונה ממש לקראת סיום הסרט המתרכזת בג''יני, כשחצי פניה מוצללים. על סף הגאונות, הייתי אומר. יש עוד הרבה מה להוסיף, אך אני נאלץ לקצר. לסיכום, סרט אלני טיפוסי, עם כמה גוונים ייחודיים לו. כדאי לצפות.
01/03/2018 00:36:00 | נצפה במחשב
9/10
45 ביקורת לסרט העיתון
סרט טוב וקצבי, המצליח להעביר את הפעילות הנמרצת ואת הרגשות החזקים במערכת עיתון "וושיטנטון פוסט" בעת מלחמת וויאטנם. מערכות עיתון הן תמיד דבר סוער, לפחות כך מאז ומתמיד הן הועברו בקולנוע. הדיאלוגים מהירים וכולם אחוזי תזזית – וזה מדביק את הצופה. בנוסף, יש כאן, כמובן, גם הרובד הערכי, המלחמה בשם חופש העיתונות כנגד המנסים לצנזר אותה מטעם השלטונות. המסר הזה הוא תמיד רלוונטי וחשוב. וכאן המטרה ברורה לגמרי – חשיפת שקרים גסים של השלטון לדורותיו, כשמצד שני חיי החיילים עומדים על הכף. שפילברג, הבמאי, תפס לו עוד נתח עסיסי מההיסטוריה האמריקנית ויצר סרט מצוין ומהוקצע. גם השחקנים הראשיים, מריל סטריפ וטום הנקס מציגים משחק ראוי מאוד. ויש גם מסר פמיניסטי. הדמות הראשית, בעלת העיתון, שמגולמת על ידי מריל סטריפ כאמור, זוכה לזלזול לאורך הסרט, אך יודעת להוכיח את עצמה היטב בזמן אמת. למעשה, היא הגיבורה האמיתית של הסיפור, לפחות כפי שהוא מוצג בסרט. לסיכום, סרט מעורר השראה ועשוי היטב. גם הסוף – שלא אחשוב – טוב מאוד.
07/02/2018 23:25:46 | נצפה בקולנוע
5/10
44 ביקורת לסרט בלייד ראנר 2049
קשקוש ארוך ומיותר. ראיתי רק בגלל הערכתי לסרט הישן המקורי, והצפייה לא הוסיפה לי כלום. מתמשך ולא מחדש.
06/02/2018 23:13:11 | נצפה במחשב
8/10
43 ביקורת לסרט בשם בתי
סרט מעורר השראה על מאבקו של אב בשם בתו כנגד כל הסיכויים. במהלך הסרט יותר ויותר אנשים מתחילים להתייחס למאבקו בחשדנות, וכך קורה גם אצל הצופה, ששואל את עצמו: האם אני הייתי פועל באותה הדרך? והאם בכלל נכון להקריב את כל חיי, כולל יחסי עם בת זוגי, עבור מטרה נעלה אמנם, אך שנתקלת בכל כך הרבה מכשולים. הסרט עשוי בצורה קורקטית למדי, אבל בכל זאת מצליח לרתק ולרגש. המשחק של דניאל אוטיי משובח ביותר. הסרט מתחיל מנקודה מסוימת לקראת סוף הסיפור ומשם חוזר אחורה ומתחיל את הסיפור מהתחלה. בכל אופן, לא קשה לנחש את הסוף עצמו. אבל עדיין הסוף מרגש והעביר בי צמרמורת. לסיכום, מעורר מחשבה ורגש ובעל מוסר השכל נוקב.
02/02/2018 00:28:27 | נצפה במחשב
9/10
42 ביקורת לסרט זרים מושלמים
סרט אינטליגנטי ואקטואלי מאוד, העוסק בסודות שאנו מסתירים ובמה קורה כאשר הם מתגלים. האקטואליות גלומה במכשיר מגלה הסודות – הטלפון הסלולרי, המשמש כגורם הפרטי והחסוי שלנו. זהו סרט קמרי, כמעט כולו מתרחש בדירה אחת, הדירה בה נפגשים קבוצת החברים למפגש. לא יודע אם זה כך, אך זה נראה כמו עיבוד של מחזה. ובעיניי זה חיובי, לא שלילי. הדיאלוגים רבים ולפעמים קשה לעקוב אחריהם, במיוחד מאחר שהם באיטלקית, שאינה נגישה לרוב הצופים כאן. אבל גם זה לא מפריע והסיפור עובר בצורה חלקה. עוד ניתן לטעון שיותר מדי סודות נחשפים, באופן לא אמין. אך בעיניי זה משל, משל מודרני, ולא נורא אם מדגישים קצת את הנקודה מזוויות שונות. יש בסרט רגעים מרגשים, רגעי מעבר משמעותיים וסיום חכם. הכול עשוי בטוב טעם, וכפי שאמרתי בתחילה – בצורה אינטליגנטית. מומלץ מאוד.
04/01/2018 23:25:43 | נצפה במחשב
6/10
41 ביקורת לסרט פוקסטרוט
סרט בינוני מאוד. הוא פותח טוב וכל חלקו הראשון מרשים מאוד, אך אז הוא מידרדר והעניין שבו מתמוסס. הצילום מרהיב, המשחק טוב (במיוחד של ליאור אשכנזי), אך זה לא מספיק. מה שכן, אין בו שום דבר אנטי ישראלי, כפי שנטען. אם כבר, הסרט, העוסק בשכול, מהווה תרומה אדירה למשפחת השכול הישראלית הגדולה, בעיקר בחלק הראשון האפקטיבי שלו.
28/12/2017 21:43:33 | נצפה בקולנוע
3/10
40 ביקורת לסרט דנקרק
סרט משעמם, חסר עלילה – אך עם אפקטים מרשימים וצילום יפה. אלא שאפקטים וצילום אינם מספיקים כדי להחזיק סרט שלם, ולאחר כעשר דקות הם מאבדים את אפקט המשיכה שלהם. ראיתי מבקרים וצופים יוצאים מגדרם בתשבחות לסרט זה, אך אני לא מסכים. בכל זאת אני יכול להבין אותם. מעבר למעלות של הסרט שציינתי (שלהן ניתן להוסיף מוסיקה קצבית וסוחפת), הרי שיש מעט מאוד מלל בסרט, כך שנוצר רושם של סרט מיוחד ועמוק. אבל הסרט אינו עמוק (מיוחד הוא כן), אלא פשוט משעמם. אני צופה שיכול להעריך יצירות מופת חריגות, אך איני חושב שהסרט הזה הוא כזה, למרות שמדובר בכריסטופר נולאן, במאי מוערך בצדק, שהציפיות שלי ממנו היו גבוהות. סיכומו של דבר, אפילו לא סיימתי לצפות בסרט.
21/12/2017 23:34:32 | נצפה במחשב
9/10
39 ביקורת לסרט מכתוב
סרט נהדר, ישראלי מאוד, עם דמויות עממיות וסלנג שופע (למרות שאחד משני הגיבורים גם מדבר בשפה גבוהה במיוחד ומתייחסים לזה בסרט). כביכול בורקס מודרני, אבל יש בו כל-כך הרבה מעבר לזה. סיפור המסגרת, וגם שם הסרט, עוסקים בגזרת גורל ובעד כמה אנו יכולים להתערב בה. זה טוב בעיקר להתנעת העלילה. אבל בתוך זה חבוי גם עיסוק נבון באבהות ובדמות אב חסרה. כך, לצד צחוקים רבים, הסרט מכיל גם רגעים מרגשים לא מעטים. מעבר לזה, העלילה חכמה מאוד וכל החוטים, או כמעט כולם, נקשרים בסופה. יש כאן לב חם (למרות העיסוק בפשע, שאמנם הרתיע אותי ברגעים הראשונים של הסרט), וגם מוסר השכל חכם. המשחק אמנם לוקה בחסר לטעמי, אך הוא משתלב עם החמימות הכללית של הסרט. זה סרט שיכול להיהפך לסרט פולחן, בלי שהדבר יוריד מכבודו, אם בכלל צריך לומר זאת. וכן הוא עשוי להביא ישראלים רבים לבית הקולנוע, וזה כבר מבורך. ועוד הערה קטנה: עקבתי מפעם לפעם אחר התרגום לאנגלית, והוא מפספס את רוב סגנון הדיבור המיוחד של הסרט. לסיכום, כיף של סרט.
08/12/2017 01:04:06 | נצפה במחשב
9/10
38 ביקורת לסרט אהבה יוונית
שלוש אהבות. בכל המקרים ההתאהבות היא של בן המקום, יווני, למי שבא מן החוץ, אם זה פליט מסוריה, מהגר מגרמניה, או שוודית שבאה לצורך עסקים. שלושת הסיפורים משתלבים זה בזה בסופו של דבר. הדבר הראשון שהרשים אותי בסרט הזה בצורה חזקה הוא האופן בו הוא ממחיש את המשבר הכלכלי בו יוון מצויה. כמובן, שמעתי על כך בחדשות, אך עד שלא ראיתי את את הייצוג הקולנועי שלו בסרט זה לא הבנתי עד כמה עמוק המשבר הזה. זה כשלעצמו אומר הרבה על הסרט. אמנם האהבה היא הנושא המוצהר שלו, כי כמה אנו אוהבים לשמוע על אהבה, אבל המצב הכלכלי והפוליטי הוא נושא מרכזי בו לא פחות. כחלק מזה נידון אף היחס למהגרים הרבים השוטפים את יוון ועלייתן של תנועות גזעניות ופשיסטיות. סיפורי האהבה עצמם, מעל הכול, לא אמינים. כך לא מתרחשות אהבות, לפחות עד כמה שאני מכיר, ואפילו לא בקולנוע המתקתק. אבל על כך מחפה פיוטיות רבה, ובכלל, עשייה קולנועית מרשימה למדי, בכמה צילומים יפים, בפס קול נוגע ובמשחק משכנע. לסיכום, זה סרט שונה מפס הייצור האמריקאי המוכר וזה כבר הופך אותו למעניין ושווה. הסיפור אפקטיבי, לפרקים לפחות, ומעל הכול – יש כאן הזדמנות מצוינת להכיר את יוון העכשווית, על מכאוביה הרבים.
29/09/2017 00:58:13 | נצפה בקולנוע
8/10
37 ביקורת לסרט לא פה, לא שם
סרט המעביר יפה את הקונפליקט של שלוש בחורות ערביות בין החברה המסורתית ממנה הן באות ובין החיים החילוניים בתל-אביב. אני עוד לא ראיתי סרט כזה, שנעשה על-ידי במאית ערבייה ודובר ברובו ערבית, ועם זאת הוא חילוני ונועז כל-כך. יש בסרט עישון סיגריות ועישון חשיש, שתיית אלכוהול, חשיפה מסוימת של הגוף, וגם ייצוג הולם לקהילה הגאה. אני משער שערבי מסורתי שיצפה בסרט, אם יצפה בו, ייצא מזועזע. אבל גם זה חלק מהחיים בישראל היום וחשוב מאוד להכיר פן זה. מבחינה זו, הסרט מצליח להעביר יפה מאוד, דרך שלושת הסיפורים של שלוש הגיבורות, את הפער הקורע בין "פה" ו"שם", בין אום-אל-פחם למשל לתל-אביב. גם מבחינה קולנועית נטו, הסרט בנוי טוב ומצליח לשמור על עניין, אם כי הוא לא מושלם ויש בו קצת בוסריות לדעתי. לא יודע להצביע בדיוק על הנקודה – הבנות משחקות מצוין, הדיאלוגים ברובם אמינים – אבל יש פה משהו לא לגמרי מלוטש, בכל זאת סרט ראשון של הבמאית, שמעוררת עניין לסרטה הבא. אבל אי מושלמות הסרט מתגמדת אל מול העיסוק הנחשוני והאמיץ שלו בסוגיות שאני לא זוכר שעסקו בהן בעבר, לא בקולנוע וגם לא הרבה מחוץ לו. דבר נוסף ואחרון שאומר על הסרט הזה הוא, שהעישון בו פשוט אינסופי. כל רגע מודלקת סיגריה או ג''וינט. ברור שזו הדרך של הבמאית להמחיש את חיי החופש והחילוניות התל-אביבים, אבל יש בזה משהו קצת סטריאוטיפי, ובכל אופן זה יוצר סרט בעל אווירה אפלה ודקדנטית במידת מה, שאצלי העלה את השאלה, האין החיים השמרניים בכל זאת עדיפים מכמה בחינות? אף שכמובן יש להם החסרונות שלהם, כמו עודף הפטריארכליזם, הבא לידי ביטוי יפה בסרט.
31/08/2017 23:32:53 | נצפה בקולנוע
8/10
36 ביקורת לסרט אשתו של שומר גן החיות
סרט יפה וחשוב המביא את סיפורם ההירואי של שני בני זוג שהצילו יהודים רבים במהלך השואה. ראיתי מבקרים רבים שקטלו את הסרט, אך איני מבין מדוע ולדעתי הם טועים. נכון שחלק מהדרמה מפוספסת פה, בעיקר בגלל שדמות הנבל לא מאיימת מספיק, או שרק מאיימת ולא מממשת, אבל עדיין לפנינו סרט עם קטעים דרמטיים רבים ואף רגעים מותחים לא חסר. אך מעבר לכל אלה פשוט זה סרט חשוב בעיניי, כי הוא מביא סיפור אמיתי והירואי הראוי להיזכר. לעולם לא תהיה אצלי רוויה משמיעת סיפורים מעוריי השראה ומרוממי רוח כאלה. עוד ציון לשבח השחקנית הישראלית שירה האס בתצוגת משחק מרשימה. גם השחקנית הראשית עושה עבודה מצוינת לדעתי.
13/07/2017 23:59:45 | נצפה במחשב
8/10
35 ביקורת לסרט פטרסון
קולנוע פיוטי. מתאים לאוהבי קולנוע, מתאים לאוהבי שירה, ומעל הכל מתאים לאוהבי קולנוע שהוא שירה. כי לא רק הגיבור, פטרסון, שחי בעיר פטרסון, כותב שירה, גם הסרט עצמו הוא כמו שיר, יותר מכך – הוא כמו שיר של פטרסון עצמו. במובן זה שהוא מספר את החיים המונוטוניים, שאפילו אירוע קטן בהם נחווה כגדול, ויש בהם אהבה רבה. הסרט מספר על שבוע בחיי הגיבור, כאשר כל יום הוא קם לעבודה באותה שעה בערך, לפי השעון הביולוגי, ועושה את אותם דברים, אלא שבכל יום יש שינויים כאלה או אחרים. זאת בעוד אשתו נשארת בבית ויש לה חלומות, כמו לפתוח חנות קאפקייקס, או גם חלומות פשוטים בלילה אותם היא מספרת לו. אין בסרט דרמה גדולה ומי שמחפש סרט הוליוודי טיפוסי מוטב לו שיתרחק מהסרט הזה, הוא ישתעמם! אבל כמה טוב שיש מקום בתעשייה היום גם לסרטים כאלה, אחרים, מוזרים במקצת, מסתוריים, ללא פענוח חד משמעי. אופי הגיבור וכן עיצובו של הסרט הזכירו לי את המאה ה-20, עוד לפני עידן הסלולרי (שהגיבור לא מחזיק) והאינטרנט, תקופה תמימה ונפלאה. אני נהניתי מהסרט וממליץ עליו למי שיודע למה הוא מצפה.
22/06/2017 23:33:04 | נצפה בקולנוע
8/10
34 ביקורת לסרט הסוכן
סרט שונה וייחודי, בעיקר מבחינת המקצב האיטי שלו והריאליזם החריף שלו. בזה הוא מזכיר את סרטו הקודם של פרהאדי, "פרידה", המוכר לרבים. ועם זאת, סרט זה לא מצליח להתרומם לרמת קודמו. יש כאן דרמה אנושית, אך היא לא מרתקת במידה מספקת. סוף הסרט, שלא אוכל לפרטו מסיבות מובנות, יכול להדגים מצוין את הבעייתיות של הסרט. המוטיבציה של הגיבור, וכן של שאר המשתתפים לא ברורה, ועל כן לא ברור לנו מה הוא מתכוון לעשות ומדוע הוא עושה זאת. זה יכול להיות מצוין, שהרי כך תיתכן הפתעה, שאכן נגרמת, אבל זה גם יוצר תסריט לא מנומק מספיק ולכן פחות מעניין. עדיין, אנו נשארים עם חשיפה לתרבות האירנית, השונה וגם דומה לעיתים למה שמוכר לנו, וזה כשלעצמו מצדיק את הצפייה בסרט. מעבר לזה, למרות שהסרט במבט כולל לא הרשים אותי במיוחד, הרי שבמהלכו לא איבדתי עניין.
16/05/2017 00:25:50 | נצפה בקולנוע
9/10
33 ביקורת לסרט אני, דניאל בלייק
סרט קטן, פשוט, אך נוגע בעצם החיים. קן לואץ, הבמאי הוותיק, ידוע בעיסוקו בנושאים חברתיים וכאן הוא עושה זאת שוב, ועושה זאת היטב. סיפור העלילה נראה כמעט אנטי-קולנועי: אדם החווה התקף לב ולא יכול לחזור לעבודה נאבק עם הביטוח הלאומי על זכויותיו הבסיסיות, דבר כל-כך מוכר גם במחוזותינו. אבל גם הסיפור הפרוזאי הזה מועבר בצורה מרתקת, ואדרבא, דווקא האפרוריות של הנושא, שלא נראה בדרך-כלל על מסכי הקולנוע, הופכת אותו למרתק יותר ולחשוב. בין לבין הגיבור, דניאל בלייק, מתיידד עם משפחה קשת-יום, אם ושני ילדיה. הניגוד שנוצר פה הוא בולט: יחסים אנושיים וחמים למרות כל הקשיים ביניהם, אל מול אטימות המערכת השלטונית, השקועה בביורוקרטיה בלתי אפשרית ומתנהגת בחוסר לב. הסרט משכיל להציג קשיים שנראים טריוויאליים, כמו הצורך למלא טופס במחשב למי שאינו יודע להשתמש במחשב, כדי שנבין עד כמה חשוב המגע האנושי, ושנבין שיש אנשים שנתקלים בקשיים שאפילו לא חשבנו עליהם. סרט חשוב וקורע לב, אנושי וחם ומחמם את הלב למרות החיים הקשים שהוא מציג. מומלץ לצפייה לכל אזרח הרוצה להזדהות עם החלש.
01/05/2017 16:56:02 | נצפה במחשב
4/10
32 ביקורת לסרט אור ירח
סרט משעמם ומדכא. החלק המעניין הוא שרואים את הגיבור הראשי בשלוש מצבים – כילד, כנער וכבוגר. אך הדמות שלו לא מעניינת, הוא כמעט שלא מגיב לסביבה, ולסבול דבר כזה בסרט הדורש הבעה זה די קשה. גם הדמות לא מתפתחת. אמנם בסופו של דבר חל בה איזשהו שינוי חיצוני (שלא אחשוף אותו, כמובן), אבל גם זה אינו שינוי פנימי ולכן פחות מעניין. מכאן נשאלת השאלה איך יכול להיות שסרט כזה זכה באוסקר. בעיניי הדבר די פשוט, זה הכול עניין של פוליטיקה. בשנה שעברה מחו על כך שאין ייצוג לשחורים במועמדויות, אז הפעם פיצו אותם. אבל פיצוי הולם הוא לתת מה שמגיע והיכן שמגיע ולא לסרט גרוע שכזה, גם אם כל המשתתפים בו שחורים. אגביל את דבריי אלה כשאומר, כי בכל זאת יש כמה דברים יפים בסרט, וכן שגם חיי האדם המופנם שווים הצגה. אבל הגבלה זו לא הופכת סרט זה לטוב ואני חושב שאפשר לוותר עליו.
30/04/2017 23:58:22 | נצפה במחשב
9/10
31 ביקורת לסרט שקית של גולות
סרט מרגש ונוגע ללב. מעבר להיות סיפור חשוב מתקופת השואה, יש כאן גם סיפור הרפתקאות, אם אפשר לקרוא לזה כך, במובן הפשוט של המילה. שני האחים הצעירים עוברים תלאות רבות בהתחבאותם מפני הגרמנים, ואנו נודדים איתם ומזדהים עם קשייהם, כמו גם עם נקודות האור. הסרט בנוי היטב, כשסצנה רודפת סצנה ואין רגע דל או משעמם, והשחקנים מצוינים, בראש ובראשונה שני האחים, ובמיוחד זה הצעיר, אך גם אב המשפחה מוצג בצורה משכנעת ומרגשת. ראינו כבר הרבה סרטי שואה, והסרט הזה למען האמת לא מחדש הרבה או מציג זווית בלתי ידועה, או כמעט שלא (בכל זאת לא ידעתי שהיה "איזור חופשי" בצרפת, לפחות במידת מה), אבל הסיפור טוב ויש סיכוי יותר מסביר שהעיניים לא תישארנה יבשות, בעיקר בסיום. מומלץ מאוד.
05/04/2017 01:23:52 | נצפה בקולנוע
8/10
30 ביקורת לסרט המרגל - סנודן
סרט ריגול מרתק על איש דגול החי בינינו, הלא הוא סנודן, שעבד בסי-אי-אי וחצה את הקווים, כאשר העביר מידע לעיתונות על דבר מעקבים שממשלת ארה"ב מנהלת אחרי התקשורת האלחוטית ואלקטרונית של כל אזרח באשר הוא, בניגוד לחוק. הסרט מעביר את סיפורו בצורה אינטליגנטית ויפה, כולל חייו האישיים והזוגיים. הוא משרטט שינוי חשיבה שעבר האיש מנאמנות מוחלטת ועיוורת עד לחציית הקווים, אף שלא ברור לגמרי כיצד התרחש השינוי הזה, אף שנקודת תפנית אחת מודגשת. אוליבר סטון הבמאי ידוע בזכות סרטים טובים ומצליחים רבים, אני תמיד אזכור לו לטובה את הסרט "הדלתות". כאן הוא שוב יוצר סרט טוב, אף כי לא בסדר גודל של קודמיו ולא משהו יוצא דופן. יש משהו בכל טכנולוגיית המחשבים המצולמת שלא יוצר סיפור מעניין מספיק, אולי זה זה. ועדיין, הסיפור עצמו מעניין דיו ומצדיק סרט וסוף הסיפור והסרט מעורר השתאות והערכה רבה. בעבר עשו סרטי ריגול מתוחכמים. כאן, עם כל התחכום הטכנולוגי לא מגיעים לרמת התחכום שלהם, ומעניין שלא עושים כאלו יותר. אבל עדיין יש כאן מספיק תוכן חשאי כדי לעורר עניין מסוג זה. לסיכום, שווה לראות, ולו רק בשביל הסיפור ההרואי הנפלא.
30/03/2017 21:39:27 | נצפה במחשב
7/10
29 ביקורת לסרט יצורים ליליים
הפתיחה של הסרט, חצי שעה ראשונה, אלימה וברוטלית, מורטת עצבים. מבחינתי זה מינוס גדול. בהמשך הסרט נרגע והוא מעביר סיפור חזק ואפקטיבי, כלומר הסיפור הפנימי שבתוך הסרט שמסריט את הספר שהגרוש שלח לגיבורה. סיפור המסגרת, שגם הוא מחולק לשניים, עבר והווה, פחות עוצמתי, אף שגם בו יש כמה נקודות יפות. בחלקים אחרים שלו הוא לא ברור ורק יוצר אווירה, די קריפית האמת. אבל נראה שעיקר הצורך שבו הוא ההטעמה של הסיפור הפנימי, אלא שאין די תוכן להקבלה ביניהם. מבחינה סגנונית הסרט מצוין ומכיל תצלומים יפהפיים ומעבר חכם בין שלושת רבדי הסיפור. גם המשחק טוב, ובעיקר של ג''ייק ג''ילנהול, בתפקיד הגרוש וגיבור הסיפור הפנימי. רק אני לא יודע איך הוא תמיד מוצא את עצמו בתפקידיים מוזרים. לסיכום, סרט מעניין ואמנותי, אבל גם אלים מאוד, ומי שנרתע מכך מוטב לו להימנע ממנו. אני מוריד לו נקודה אחת רק בגלל האלימות. לא שיש בה פגם מהותי, אלא שאני פחות מחבב אותה.
מומלץ לגילאים: 18 + 29/03/2017 23:02:15 | נצפה במחשב
ביקורות נוספות...


Her Love Boils Bathwater1אהבתה מרתיחה את מי האמבטציון גולשים10 / 8.5ציון מבקרים5 / 3.5
Help I Have Shrunk My Parents2הצילו! כיווצתי את ההוריםציון גולשים10 / 8.3ציון מבקרים5 / 2.5
Love Simon3באהבה, סיימוןציון גולשים10 / 8.1ציון מבקרים5 / 3.4
Le Brio4המילים הפשוטותציון גולשים10 / 8.1ציון מבקרים5 / 3.0
Disobedience5שאהבה נפשיציון גולשים10 / 8.0ציון מבקרים5 / 3.3
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט